החלטה בתיק רע"א 8015-02-13

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת י' ייטב), מיום 23.12.12, שקיבלה את בקשת המשיב לתקן את כתב התביעה על דרך של הוספת טענה חוזית לאחר חלוף מועד ההתיישנות  (ת"א 7523/09). 

רקע עובדתי

1.      המשיב הגיש כנגד המבקשות תביעה מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: " החוק"), לקבלת החזר גמלאות ששילם לנפגע מר אורי זילברשטיין, בגין תאונת דרכים שארעה ביום 14.7.02. התביעה הוגשה ביום 9.7.09, סמוך לתום תקופת ההתיישנות, כנגד המבקשות 2 ו-3.

2.      בכתב ההגנה טענו המבקשות 2 ו-3, בין השאר, כי התביעה התיישנה וכי על המשיב היה להגיש תביעתו מכוח ההסכם רב השנים בין הצדדים ולא מכוח החוק. כן נטען, כי אף העילה החוזית, לו הייתה נטענת, התיישנה.

3.      ביום 6.2.11 הגיש המשיב כתב תביעה מתוקן שבו הוספה המבקשת 1, ולא הועלו בו טיעונים מכוח ההסכם שבין הצדדים.

4.      בכתב ההגנה המתוקן טענו המבקשות, בין היתר, כי התביעה נגד המבקשת 1 הוגשה לאחר חלוף מועד ההתיישנות ושהתביעה הייתה צריכה להיות מוגשת לפי ההסכם, ושעילת התביעה על פי ההסכם התיישנה.

5.      ביום 14.12.11 הגישו המבקשות בקשה לדחות את התביעה על הסף בטענה, כי היה על המשיב להגיש את התביעה בעילה חוזית, מכוח ההסכם בין הצדדים, וכי העילה החוזית התיישנה ביום 14.7.09. הבקשה הוגשה בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ע"א (י-ם) 20879-5-11 המל"ל נ' חנין (פורסם בנבו, 5.10.12) להלן: " עניין חנין"), שלפיו תחולת ההודעה שהוציא הביטוח הלאומי על ביטול ההסכם עם המבטחות היא רק על תאונות שהתרחשו ממועד ביטול ההסכם ואילך (קביעה זו הפכה להלכה ברע"א 8354/11 המל"ל נ' חנין (פורסם בנבו, 19.4.12)).

6.      ביום 18.12.11 הגיש המשיב תגובה לבקשה לדחייה על הסף ובקשה לתיקון כתב התביעה, בה ביקש להוסיף את העילה החוזית מכוח ההסכם בין הצדדים, וכי טענת המבקשות לפיה חל ההסכם כמוה כהכרה בזכותו של המשיב.

7.      המבקשות התנגדו לתיקון כתב התביעה, וטענו כי מדובר בעילה חדשה, חוזית, השונה מן העילה הנזיקית שנתבעה מכוח החוק, ועל כן בשלב בו הועלתה היא התיישנה.

8.      בהחלטה מנומקת, קבע בית המשפט קמא, כי לעניין ההתיישנות שבהגשת כתב התביעה כנגד המבקשת 1 באיחור, אמנם מועד תחילת מרוץ ההתיישנות הוא ממועד התאונה, אך במקרה זה עומדת למשיב טענת התיישנות שלא מדעת, מאחר שהמבקשת 1 לא צויינה במסמכים שצורפו לכתב התביעה, ומכל מקום טעונה ליבון עובדתי, המצדיקה היענות לבקשה לתיקון כתב התביעה.

9.      לעניין הטענה בדבר התיישנות העילה החוזית, קבע בית משפט קמא, כי אין המדובר בהוספת עילה חדשה, כי אם בתיקון ובהבהרת עילת התביעה הקיימת, ועל כן אין מניעה לאשר את תיקון כתב התביעה.

10.  על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי.   

עיקרי טענות הצדדים

11.  המבקשות טוענות, כי משבחר המשיב להגיש את תביעתו שלא על פי העילה החוזית, דין תביעתו להידחות מחמת התיישנות. כן נטען, כי אין באפשרות המשיב להעלות עילת תביעה חוזית לאחר למעלה מ-8 שנים ממועד התאונה, מאחר שמדובר בעילת תביעה חדשה, נפרדת מן העילה הנזיקית. על פי הנטען, המדובר בשתי עילות אשר יונקות חיותן מענפי משפט שונים ועל כן אין באפשרות המשיב ליצור "מסגרת חדשה" לתביעה. נוסף על כך נטען, כי דין התביעה נגד המבקשת 1 להידחות, שכן במועד הגשת כתב התביעה נגדה התיישנה התביעה.

12.  לטענת המשיב, בקשה זו נוגדת החלטות שניתנו בבית משפט זה באותה סוגיה, אשר קבעו כי המשיב רשאי לתקן תביעתו במובן של הוספת טענה על פי ההסכם רב השנים גם לאחר חלוף מועד ההתיישנות. המשיב סומך את ידיו על נימוקי בית משפט קמא ונימוקי ההכרעות של בית משפט זה, שצורפו לתשובתו.

דיון והכרעה

13.  לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

14.  ככלל, החלטות שעניינן סדרי דין, ובכללן החלטות בבקשות לתיקון כתב התביעה, נתונות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור תימנע מלהתערב בשיקול דעת זה, למעט במקרים חריגים (ראו פסק דינה של כב' השופטת א' חיות ברע"א 5215/12 רונדופלסט בע"מ נ' בירמן (פורסם בנבו, 5.10.12) והאסמכתאות המובאות שם, בפסקה 6). לא מצאתי, כי המקרה דנן נמנה על אותם מקרים חריגים.

15.  בסוגיית תיקון כתבי טענות, הכלל הוא שבית המשפט יטה לאפשר את התיקון בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, אלא אם הבקשה הוגשה בשיהוי או בחוסר תום לב, או שיש בתיקון כדי לקפח זכותו של הצד שכנגד (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; רע"א 1819/11 עיריית חולון נ' אלינובק (פורסם בנבו, 11.5.11)).